גוגל מדווחת שהלוויין האב־טיפוס של Project Suncatcher שוגר למסלול ב־1 באוקטובר 2026, במשימת Transporter-18 של SpaceX, בשיתוף עם Planet. הצוות אישר קשר עם הלוויין, והוא פועל כמצופה.

צילום מסך של הודעת Project Suncatcher בבלוג הרשמי של Google
צילום מסך: הבלוג הרשמי של Google, Project Suncatcher prototype in orbit

זו הצעד הראשון במחקר לטווח ארוך: האם החלל יכול יום אחד לארח תשתית למידת מכונה בקנה מידה גדול. בשבועות הקרובים יאספו נתונים מהמסלול על איך יחידות העיבוד של גוגל (TPU) מתמודדות עם עומסי השיגור ועם קרינה וטמפרטורות קיצוניות בחלל.

מה בודקים במשימה הזו

לפי ההודעה הרשמית ודף העובדות של הפרויקט, המשימה היא ניסוי מחקרי, לא מרכז נתונים תפעולי במסלול. המטרה היא ללמוד מה עובד ומה נכשל לפני שמגדילים את ההיקף. מאמר עמיתים על המחקר מאחורי המשימה פורסם בכתב העת Joule.

במסלול נמוך (LEO) לוויינים יכולים לקבל אור שמש כמעט קבוע, ולייצר עד פי שמונה יותר אנרגיה סולארית מאשר בכדור הארץ. זו אחת הסיבות שבגללה גוגל בוחנת חישוב בחלל בכלל.

TPU, קרינה וקירור

לפני השיגור נבדקו שבבי TPU (כולל משפחת Trillium) מול רעידות חזקות שמחקות שיגור, ומול קרינה במתקן פרוטונים. לפי גוגל, תוצאות ראשוניות הראו עמידות טובה למנת קרינה מצטברת שגדולה ממה שהשבב היה מקבל במשימה של כחמש שנים. חלק מהדברים אפשר לבדוק רק בחלל, ולכן האב־טיפוס במסלול.

אתגר נוסף הוא קירור: בחלל אין זרימת אוויר, ולכן פיזור חום עובר דרך רדיאטורים ומערכות חום ייעודיות. הצוות כבר בדק גישות כאלה בתא ואקום תרמי, ועכשיו יראה איך מערכת הקירור מתנהגת במסלול.

מה מתוכנן ל־2027

בתכנון העתידי, לוויינים ישאו עשרות שבבי TPU ויעבדו באשכולות. כדי לשמור על רוחב פס גבוה בין לוויינים קרובים, הם צריכים לקשר זה לזה בלייזרים מהירים. ב־2027 גוגל מתכננת לבדוק שני לוויינים עם קישורי לייזר כאלה. זה עדיין שלב מחקר, לא פריסה מסחרית.

איך לקרוא את זה

זו התחלה של ניסוי חומרה בחלל, לא הכרזה על מרכז נתונים אורביטלי פעיל. מי שעוקב אחרי מחקר גוגל באתר שלנו יכול לחזור לכתבה על Gemini 4 Argon, לקרוא על SynthID Bio של DeepMind, ולעקוב אחרי עוד עדכונים במדור חדשות AI.

מה עובר שבב בדרך למסלול

לפי גוגל, הטיסה למסלול נמוך נמשכת כעשר דקות, ובמהלכה החללית חווה רעידות עזות ותאוצה של עד פי 10 מכוח הכבידה (g). רכיבים בודדים, כמו שבבי ה־TPU, עשויים לחוות אפילו 50 עד 100 g. הצוות הרעיד את הלוויין בשלושת הצירים כדי לחקות את תדרי השיגור, והחומרה עמדה בזה, לדברי גוגל להפתעתם הנעימה.

את בדיקות הקרינה ערכו בקרן פרוטונים במעבדה הגרעינית Crocker של UC Davis, בזמן שהשבבים הריצו עומסי AI, והחוקרים עקבו איך שגיאות כמו היפוך ביט משפיעות על העבודה. לקירור, הצוות בוחן כמה גישות, בהן שילוב של צינורות חום ורדיאטורים.

גם קישורי הלייזר שונים ממה שקיים היום בחלל. לפי גוגל, רוב המערכות המתקדמות בנויות לרוחב פס נמוך על פני מרחקים גדולים, ואילו הלוויינים שלה יצטרכו רוחב פס גבוה מאוד על מרחקים קצרים מאוד. כל לוויין צריך לדעת את מיקומו ואת מיקומו ביחס לשכניו, והחברה משווה את הדיוק הנדרש לפגיעה במטרה בגודל מטבע ממרחק של כמה מיילים, כששתי הנקודות בתנועה. את ההודעות כתב טרוויס בילס, מנהל בכיר ב־Paradigms of Intelligence בגוגל, והחברה פרסמה גם סדרת סרטונים על המדע שמאחורי המשימה.

מה זה אומר לכם

  • אין כאן מוצר: זה ניסוי מחקרי, בלי שירות, מחיר או זמינות לציבור, בישראל או בכל מקום אחר.
  • מה לעקוב: הנתונים מהמסלול בשבועות הקרובים, והניסוי עם שני לוויינים וקישורי לייזר ב־2027.
  • למה זה מעניין: גוגל בוחנת אם תשתית AI יכולה לפעול במקום שבו לוויינים מקבלים עד פי שמונה יותר אנרגיה סולארית, אבל מדגישה שזה שלב ראשון ומדוד.
  • הכלים של גוגל שכבר זמינים לכם: על Gemini, המסלולים והמחירים בשקלים כתבנו במדריך המלא ל־Gemini.

להמשך קריאה: גוגל תממן שדרוג של שש תחנות גרעיניות בארה״ב כדי להזין את מרכזי הנתונים שלה · גוגל: למידה מבוזרת עם TEE, פרטיות שאפשר לאמת מבחוץ

מקורות

  • Google, Our Project Suncatcher prototype satellite is in orbit: blog.google/innovation-and-ai/models-and-research/google-research/project-suncatcher-prototype/
  • Google, Behind Project Suncatcher, our moonshot to put AI in space: blog.google/innovation-and-ai/models-and-research/google-research/google-project-suncatcher-facts/